תפריט וחיפוש
ילד אחד רצה לגעת בירח – סיפור

ילד אחד רצה לגעת בירח – סיפור

יֶלֶד אֶחָד רָצָה לָגַעַת בַּיָּרֵחַ. לָמָּה? כָּכָה. רָצָה.

לֹא כָּל דָּבָר אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר.

"מָה אִתְּךָ" אָמְרוּ לוֹ הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ

"רַק אַסְטְרוֹנָאוּטִים נוֹגְעִים בַּיָּרֵחַ,

וְגַם זֶה לֹא תָּמִיד".

"מָה פִּתְאוֹם!" אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ

"אִי אֶפְשָׁר! הַיָּרֵחַ נוֹרָא רָחוֹק!".

"מָה יָרֵחַ עַכְשָׁו" אָמְרָה לוֹ סָבְתָא שֶׁלּוֹ

"שֵׁב לַשֻּׁלְחָן וְתֹאכַל אֶת הַמָּרָק".

"אֲבָל סָבְתָא" אָמַר הַיֶּלֶד וְהַסָּבְתָא אָמְרָה

"בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר, וְיֵשׁ גַּם קְצִיצוֹת".

 

כְּאִלּוּ שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יָדַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה –

וּבְכָל זֹאת, לָגַעַת בַּיָּרֵחַ, הוּא רָצָה.

 

הַיֶּלֶד קָרָא הַרְבֵּה סְפָרִים בַּתְּחוּם הַזֶּה, שֶׁל הַיָּרֵחַ.

הוּא הָיָה הוֹלֵךְ לַסִּפְרִיָּה,

מוֹרִיד סְפָרִים מֵהַמַּדָּף עִם הַמַּדְבֵּקָה "מַדָּע לִילָדִים",

פּוֹרֵשׂ אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו, וּמִסְתַּכֵּל.

הוּא אָהַב אֶת הַצִּלּוּמִים שֶׁל פְּנֵי הַיָּרֵחַ

וְקָרָא אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה כָּתוּב לְיָדָם.

מִלָּה אַחַת הוּא אָהַב בִּמְיֻחָד – מַכְתְּשִׁים,

וְהוּא הָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ שׁוּב וָשׁוּב מַכְ-תְּ-שִׁים.

"אֵיזֶה יֶלֶד סַקְרָן, פָּשׁוּט תַּעֲנוּג"

אָמְרָה לְעַצְמָהּ הַסַּפְרָנִית

וְחָזְרָה לְסַדֵּר אֶת כַּרְטִיסִיּוֹת הַמְּנוּיִים.

 

בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה,

הָיָה הַיֶּלֶד מַעֲבִיר אֶת יָדָיו עַל כָּל מִינֵי סְלָעִים

וַאֲבָנִים וְקִירוֹת שֶׁל בִּנְיָנִים

וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ הַאִם כָּכָה מַרְגִּישִׁים פְּנֵי הַיָּרֵחַ.

הוּא יָדַע שֶׁעַל הַיָּרֵחַ אֵין צִמְחִיָּה,

אָז הוּא אֲפִלּוּ לֹא טָרַח לְמַשֵּׁשׁ גְּזָעִים שֶׁל עֵצִים, לְמָשָׁל.

 

יוֹם אֶחָד, צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בַּבַּיִת.

"הַיֶּלֶד לֹא מְרֻכָּז!" הִתְלוֹנְנָה הַמּוֹרָה מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו .

הַהוֹרִים קָרְאוּ לַיֶּלֶד לָבוֹא לַסָּלוֹן.

"אִי אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב עַל הַיָּרֵחַ כָּל הַזְּמַן"

הֵם אָמְרוּ לוֹ "צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עוֹד דְּבָרִים".

הַיֶּלֶד הִקְשִׁיב לְדִבְרֵיהֶם, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְהָלַךְ לַחֶדֶר.

 

בְּיוֹם אַחֵר, צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן בְּדֶלֶת בֵּיתָהּ שֶׁל הַסָּבְתָא.

הִיא פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת

וְרָאֲתָה מוּלָהּ אֶת הַיֶּלֶד עוֹמֵד וּבוֹכֶה.

"אַל תִּצְטַעֵר אֲהוּבִי"

אָמְרָה הַסָּבְתָא וְלִטְּפָה אֶת לֶחְיוֹ.

"בּוֹא, כַּנֵּס, יֵשׁ לִי הַפְתָּעָה בִּשְׁבִילְךָ".

הַיֶּלֶד נִכְנָס וְהַסָּבְתָא הִגִּישָׁה לוֹ

חֲבִילָה עֲטוּפָה בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ.

הוּא פָּתַח אֶת הַחֲבִילָה וְשָׁלַף מִתּוֹכָהּ

פִּיגָ'מָת חֹרֶף עִם הֶדְפֵּס יָרֵחַ וְכוֹכָבִים.

"הוּא זֹהַר בַּחֹשֶׁךְ!" אָמְרָה סָבְתָא

וְקִפְּלָה בִּקְפִידָה אֶת נְיַר הָעֲטִיפָה.

"תּוֹדָה" אָמַר הַיֶּלֶד וְהַדְּמָעוֹת עֲדַיִן נָצְצוּ בְּעֵינָיו.

"זֶה נִרְאֶה כִּמְעַט אֲמִתִּי, נָכוֹן?" שָׁאֲלָה הַסָּבְתָא.

"כֵּן", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד "כִּמְעַט".

 

בַּלַּיְלָה, אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ לִישֹׁן,

קָם הַיֶּלֶד מִמִּטָּתוֹ, פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן וְקָפַץ הַחוּצָה.

הַלַּיְלָה הָיָה קַר מְאֹד,

אֲבָל הַפִּיגָ'מָה הֶעָבֶה שֶׁלּוֹ חִמְּמָה אוֹתוֹ הֵיטֵב.

הוּא נִכְנָס לַמַּחְסָן שֶׁל הַבִּנְיָן

וְהוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַסֻּלָּם שֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ הָיָה מְטַפֵּס עָלָיו,

כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַחֲלִיף נוּרָה

אוֹ לְהוֹרִיד מַשֶּׁהוּ מֵאֲרוֹן גָּבוֹהַּ.

הַסֻּלָּם הָיָה דֵּי כָּבֵד, אָז הַיֶּלֶד תָּלָה אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף,

כְּמוֹ שֶׁרָאָה אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ עוֹשֶׂה, וְזֶה הָיָה בְּסֵדֶר.

הוּא הִתְחִיל לָלֶכֶת.

הַיֶּלֶד חָצָה אֶת הָרְחוֹב וְיָצָא מֵהַשְּׁכוּנָה

וְאַחַר כָּךְ גַּם מֵהָעִיר,

וּכְשֶׁעָבַר דֶּרֶךְ הַשָּׂדוֹת שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ סְבִיבָהּ,

עָצַר לְרֶגַע וְהִסְתּוֹבֵב אָחוֹרָה.

אוֹרוֹת הָעִיר נִצְנְצוּ רְחוֹקִים בַּחֹשֶׁךְ.

הוּא הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְהָלַךְ לְאֹרֶךְ נָהָר

וְאַחַר כָּךְ חָלַף עַל פְּנֵי עוֹד וְעוֹד שָׂדוֹת.

הוּא טִפֵּס עַל גְּבָעוֹת וְיָרַד מִצִּדָּן הַשֵּׁנִי,

טִפֵּס עַל הָרִים וְיָרַד מִצִּדָּם הַשֵּׁנִי,

וְחָצָה עַל גְּשָׁרִים עוֹד

וְעוֹד נְהָרוֹת וְאָז הִגִּיעַ הַיֶּלֶד לְיַעַר.

הוּא נִכְנַס לַיַּעַר שֶׁהָיָה חָשׁוּךְ וְצָפוּף מְאֹד,

וְנֶאֱלַץ לְהָאֵט אֶת צְעָדָיו.

הוּא הָלַךְ וְהִתְקַדֵּם פְּנִימָה, לְאַט וּבִזְהִירוּת.

פִּתְאוֹם רָאָה זוּג עֵינַיִם וְזִנֵּק אָחוֹרָה בְּבֶהָלָה.

אַחֲרֵי הָעֵינַיִם הוֹפִיעוּ מִבֵּין הָעֵצִים קְצֵה אַף,

רֹאשׁ קָטָן עִם אָזְנַיִם מְחֻדָּדוֹת,

גּוּף קָטָן וְזָנָב פַּרְוָתִי.

"מִי אַתָּה?" שָׁאַל הַיֶּלֶד.

"אֲנִי שׁוּעָל" הֵשִׁיב הַשּׁוּעָל "וּמִי אַתָּה?"

"אֲנִי יֶלֶד" הֵשִׁיב הַיֶּלֶד.

"וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה עִם סֻלָּם?"

שָׁאַל הַשּׁוּעָל. "לַיָּרֵחַ" הֵשִׁיב הַיֶּלֶד.

"לְבַדְּךָ?" שָׁאַל הַשּׁוּעָל –

"כֵּן" הֵשִׁיב הַיֶּלֶד "כֻּלָּם בַּבַּיִת יְשָׁנִים".

"וְאֶת הַדֶּרֶךְ לַיָּרֵחַ" שָׁאַל הַשּׁוּעָל "אַתָּה מַכִּיר?"

"לֹא בְּדִיּוּק" הֵשִׁיב הַיֶּלֶד.

"גַּם אֲנִי לֹא מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ לַיָּרֵחַ"

אָמַר הַשּׁוּעָל "אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לְלַוּוֹת אוֹתְךָ

עַד קְצֵה הַיַּעַר". "טוֹב" הֵשִׁיב הַיֶּלֶד

וְהִתְחִיל לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הַשּׁוּעָל.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַיַּעַר אָמַר הַשּׁוּעָל

"אֲנִי לֹא בָּטוּחַ, אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּדַאי לְךָ

לְהַמְשִׁיךְ יָשָׁר כָּל הַזְּמַן".

"יָשָׁר כָּל הַזְּמַן" חָזַר אַחֲרָיו הַיֶּלֶד וְהִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ.

"לְהִתְרָאוֹת!" קָרָא הַשּׁוּעָל וְצָלַל חֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר,

וּכְשֶׁהַיֶּלֶד פָּנָה לְהַגִּיד לוֹ לְהִתְרָאוֹת וְגַם תּוֹדָה,

קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל כְּבָר נֶעֱלַם בֵּין הָעֵצִים. 

הַיֶּלֶד הִבִּיט קָדִימָה.

לְפָנָיו הִתְפָּרֵשׁ מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם, צָחִיחַ וְעַרְפִלִּי.

הוּא יָדַע שֶׁעָלָיו לְהִזְדָּרֵז וּלְהַגִּיעַ לַיָּרֵחַ לִפְנֵי

שֶׁתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, אָז הוּא הִתְחִיל לָרוּץ.

הוּא רָץ וְרָץ וְרָץ, כְּפִי שֶׁהִמְלִיץ הַשּׁוּעָל,

יָשָׁר כָּל הַזְּמַן. הוּא לֹא יָדַע כַּמָּה זְמַן הוּא רָץ,

וְגַם לֹא יָדַע כַּמָּה זְמַן נוֹתַר עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַבֹּקֶר –

הוּא פָּשׁוּט רָץ. כָּכָה, עִם הַסֻּלָּם שֶׁלּוֹ.

לְבַסּוֹף הִסְתַּיֵּם הַמִּישׁוֹר וְהַיֶּלֶד מָצָא אֶת עַצְמוֹ

לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל הַר.

הוּא הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ

וְלֹא הִצְלִיחַ לִרְאוֹת אֶת הַפִּסְגָּה.

הַיֶּלֶד לֹא יָדַע אֶת זֶה, אֲבָל זֶה הָיָה

הָהָר הֲכִי גָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם.

לֹא הָיָה לְאָן לִפְנוֹת, אָז הוּא הִתְחִיל לְטַפֵּס. 

הָהָר הָיָה תָּלוּל וְהַיֶּלֶד נֶעֱזָר וְנֶאֱחָז בִּסְלָעִים וּבַעֲנָפִים

כְּדֵי לְהִתְקַדֵּם. מִדֵּי פַּעַם הוּא עָצַר לָנוּחַ קְצָת,

רַק לְכַמָּה דַּקּוֹת, וְהִמְשִׁיךְ לְטַפֵּס.

הוּא טִפֵּס וְטִפֵּס וְטִפֵּס,

עוֹד וְעוֹד וְעוֹד בְּמַעֲלֵה הָהָר הֲכִי גָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם,

עַד שֶׁהִגִּיעַ לַפִּסְגָּה.

עַל הַפִּסְגָּה רָבַץ עָנָן סָמִיךְ

וְהַיֶּלֶד בְּקֹשִׁי הִצְלִיחַ לִרְאוֹת אֶת כַּף יָדוֹ,

כְּשֶׁהוֹשִׁיט אוֹתָהּ קָדִימָה.

הוּא הוֹרִיד אֶת הַסֻּלָּם מִכְּתֵפוֹ, 

הֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל הַקַּרְקַע,

וְאַחֲרֵי שֶׁוִּדֵּא שֶׁהַסֻּלָּם יַצִּיב,

הִתְחִיל לְטַפֵּס עָלָיו, שָׁלָב אַחַר שָׁלָב,

יָד, יָד, רֶגֶל, רֶגֶל, יָד, יָד, רֶגֶל, רֶגֶל,

וּכְכָל שֶׁטִּפֵּס, הַסֻּלָּם הִתְאָרֵךְ,

הַיֶּלֶד מְטַפֵּס, וְהַסֻּלָּם מִתְאָרֵךְ.

הוּא הִשְׁאִיר מֵאֲחוֹרָיו אֶת הֶעָנָן הִסְמִיךְ

וְטִפֵּס מַעְלָה מַעְלָה דֶּרֶךְ שְׁמִי לַיְלָה זְרוֹעֵי כּוֹכָבִים.

לְפֶתַע, נִתְקַל הַסֻּלָּם בְּשֶׁטַח מוּצָק

וְהַיֶּלֶד הֵבִין שֶׁהוּא הִגִּיעַ לַיָּרֵחַ.

"חִכִּיתִי לְךָ" חִיֵּךְ הַיָּרֵחַ אֶל הַיֶּלֶד,

"הִנֵּה בָּאתִי" הֵשִׁיב הַיֶּלֶד וְחִבֵּק אֶת הַיָּרֵחַ בְּחָזְקָה.

וְזֶה הָיָה הַחֲלוֹם הֲכִי יָפֶה שֶׁהַיֶּלֶד חָלַם 

בְּכָל יְמֵי חַיָּיו.

 

 

2 Comments

  1. נטאלי כ.ג.
    5 חודשים ago

    קסום, תודה