תפריט וחיפוש
חיים של אחרות – רותי שטרן

חיים של אחרות – רותי שטרן

שלהי הקיץ, שגרת קורונה,

טרום סגר שני ו/או חגי תשרי –

יש הרבה דרכים

להגדיר את הימים המשונים האלה,

ההגדרות משתנות

בהתאם למצב הרוח,

אני מניחה,

והנה הגעתי לבית של רותי.

אני רותי שטרן, בת זוג של עדי,

אימא של נעמה (21), ליאור (19) ואולי (15 וחצי).

עוסקת בהלבשת הבית ובעוד המון דברים. תמיד.

אנחנו גרות בתל אביב,

ברחוב ג'ורג' אליוט השקט, בין בלפור לשינקין,

אמצע של האמצע של העולם,

או לפחות של הארץ.

אנחנו גרות כאן חודש וחצי,

ועברנו לכאן אחרי כמעט עשר שנים בשכונת התקווה,

שעשתה לנו מאד מאד טוב והיתה לנו בית נהדר,

אבל עם הקורונה והכל,

הרגשנו צורך בשינוי וגם התגעגענו קצת למרכז..

אני אימא בלי גבולות.

גם במובן שכמעט אף פעם לא היה גבול ששמתי,

וגם במובן שאין ממש גבול

למה שאני מוכנה לעשות בשביל הבנות.

עכשיו כשהן גדולות אני יכולה להגיד בפה מלא

שצדקתי לכל אורך הדרך,

ואני עדיין מחפשת את כל אותם פקפקנים,

שהיו בטוחים שאני מגדלת שלוש גרציות מפונקות

שלא יצליחו להסתדר בכוחות עצמן.

המציאות מראה אחרת (והאמת שתמיד הראתה).

מה אתן הכי אוהבות לעשות ביחד?

לאכול. גם בחוץ, גם בבית.

כבר לא יוצא לנו הרבה לבלות חמשתנו ביחד,

כי שתי הגדולות כבר לא גרות בבית,

ויש להן מלא עיסוקים (אני? מקטרת? מה פתאום?).

אני שמחה שכשאנחנו ביחד אנחנו צוחקות הרבה,

וגם שמחה לגור בעיר הגדולה

כי כשהשולחן שיושבים סביבו

הוא במסעדה או בית קפה, אז עוד יותר נעים וכיף.

כשאנחנו אוכלות בבית,

לזניה היא המאכל החגיגי שלנו.

את הפסטה אולי ואני מכינות,

ועדי מכינה את החצילים והגבינות ומרכיבה אותה.

שגרה זו מילה שאנחנו לא כל כך מכירות,

בעיקר מאז שכבר אין לנו אף ילדה במערכת החינוך.

גם אני וגם עדי עובדות מהבית,

וגם אפשר להגיד שלא עובדות יותר מדי קשה,

ככה שיש לנו הרבה זמן ומעט מאד סדר יום,

ולא פעם אפשר למצוא אותנו ב-11 בבוקר

רואות ברצף כמה פרקים של סדרה.

ששש.. זה סוד.

את חושבת שהאימהות שינתה אותך? באיזה אופן? 

ברור ששינתה, אבל זה קרה לפני כל כך הרבה זמן,

שקשה לי להגיד איך הייתי לפני.

דבר אחד אני יכולה להגיד בוודאות-

היא גרמה לי לקחת את עצמי בידיים.

לפני שהפכתי לאמא לא כל כך מצאתי את עצמי

וקצת נתתי לחיים להוביל אותי ולא בקטע טוב.

כשנעמה נולדה בבת אחת קיבלתי איזה אומץ כזה,

ללכת עד הסוף עם האמיתות שלי,

ועם הידיעה שאני אעשה בשבילה הכל,

ויכולתי להתמודד עם כל הציקצוקים והביקורות

שהופנו כלפי הדרך שלי.

את מרגישה שנתקלת בקשיים מיוחדים 

בתור אמא לסבית?

אני לא חושבת שהיו לי או שיש לי קשיים כאמא לסבית.

היו ועדיין יש הרבה קשיים

בגידול ילדות בתוך מסגרת של גירושים,

והיה קשה לצאת מהארון בגיל מבוגר.

לא חשבתי שזה יהיה כל כך אחר –

להסתובב בעולם בתור לסבית,

אבל החיבור בין אימהות ולסביות הוא כיפי ומגניב.

גם בשביל הבנות שלי, זה לא שהיציאה שלי מהארון

העבירה אותן מחיים "נורמליים" למשהו אחר.

אף פעם ההורות שלי לא היתה נורמטיבית.

מה היית אומרת או מסבירה לאישה בהריון

לקראת לידת הילד הראשון?

ברשותך אני אענה על שאלה טיפה שונה,

מסר לאימהות לפני הכניסה לגיל ההתבגרות.

קודם כל אני רוצה להגיד

שלפחות לפעמים זה גם עובר!

אני יכולה לכתוב גיליונות על הנושא,

אבל אולי הדבר הכי חשוב הוא

לנסות ולהבין שעכשיו הסיפור הוא לא אתן.

אני חושבת שהדבר המרכזי בגיל ההתבגרות

הוא שהפוקוס עובר מההורים והמשפחה החוצה.

גם עבור ילדות שקודם היו הרבה בחוץ,

בגיל ההתבגרות זה מקבל אופי שונה,

שהרבה יותר קשה לנו ההורים להכיל.

המלצה אישית על ספר, משחק, מופע, מקום?

יש לי המלצה כללית לגבי משחקים

(וגם ספרים וחומרי אומנות) –

כשאתן רואות משחק שנראה לכן מגניב, קנו אותו,

גם אם הוא יקר, גם אם בסוף לא ישחקו בו.

בית מלא במשחקים מעודד יצירתיות,

משחקים מעוצבים מלמדים אסתטיקה,

ובעיקר אי אפשר לדעת מה יתפוס,

אבל כשמשהו תופס ונהיה להיט בבית,

זה כל כך כיף ששווה את כל המשחקים

שנשארו חבויים בארון.

יש איזה משפט שאת אומרת תמיד לבנות? 

בטח. עדיף לבזבז כסף מאשר לבזבז חיים.

האתר של רותי:

מלבישה לך את הבית

וגם –

מלבישה לך את הבית בפייסבוק

0 Comments