תפריט וחיפוש
אוי כנרת שלי

אוי כנרת שלי

יָצָא שֶׁיָּצָאנוּ לְקֶמְפִּינְג

בַּחֹם הַנּוֹרָא הָאָיֹם,

עִם מְלַאִי מַמְתָּקִים וּמַשְׁקֶה כִּי

צָרִיךְ לַעֲבֹר אֶת הַיּוֹם –

 

נָסַענוּ צָפוֹנָה צָפוֹנָה

בְּאוֹטוֹ מָלֵא יְלָדִים,

בַּדֶּרֶךְ עָצַרְנוּ לְכְּנָאפֶה אוֹתֶנְטִית

בְּעִיר שֶׁכֻּלָהּ בְּנֵי דּוֹדִים –

 

הִגַּענוּ לִקְרַאת לִפְנוֹת עֶרֶב,

גִּלִּינוּ פִּנַּת לִיטּוּפִים –

תִּינוֹקִי נִשְׁבָּה בְּקִסְמָהּ שֶׁל הָעִיזָה,

הָיִינוּ כְּבָר דֵּי עֲיֵיפִים –

 

אָמַרְנוּ נָקִים אֶת הָאֹהֶל

בְּטֶרֶם תֵּרֵד חֲשֵׁכָה,

נֶחְמָד שֶׁהֵבֵאנוּ קְצָת אֹכֶל,

חֲבָל שֶׁשָּׁכַחְנוּ כָּרִית וּשְׂמִיכָה –

 

סָעַדְנוּ לִבֵנוּ לַשּׂבַע,

הַדּוֹר הַצָּעִיר אָכַל כְּלוּם,

אַחַר כָּךְ טִפַּסְנוּ לַגֹּבַהּ,

לִצְפּוֹת בְּיָרֵחַ יָפֶה כְּמוֹ צִלּוּם –

 

גְּדוּדֵי יַתּוּשִׁים מֵעָלֵינוּ,

חוֹרְשֵׁי מְזִמּוֹת צְמֵאֵי דָּם,

הָעֵסֶק הַזֶּה אוֹי הוּא לֹא בִּשְׁבִילֵנוּ

תָּבִיא סַנוֹ דַּי נוּ תִּהְיֶה בֵּנְאָדָם –

 

הַלַּיְלָה הוּא יֶזַע וְגֶרֶד,

בָּרֶקַע צָוְחוּ צְפַרְדֵּעִים,

הַבֹּקֶר עָלָה וְאָז חֶרֶד –

אֵיפֹה קָפֶה פֹּה אֶת זֶה לֹא יוֹדְעִים –

 

קָפַצְנוּ שְׁנִיָּה אֶל הַצֹּמֶת,

כִּי יֵשׁ שָׁם חֲנוּת שֶׁל נוֹחוּת,

אֹמַר לְלֹא בְּדָל שֶׁל תַּרְעֹמֶת –

קָפֶה זֶה קָפֶה מַה אִכְפַּת מֵאֵיכוּת –

 

בְּרֶבַע לִשְׁמוֹנֶה בְּעֶרֶךְ,

הַשֶּׁמֶש מַכָּה מַשׁוּ טוֹב,

אָמַרְנוּ נֵרֵד לְשַׁכְשֵׁךְ בַּכִּנֶּרֶת,

נִמְצָא אֵיזֶה חוֹף מְבוּדָד וְרָטֹב –

 

שׁוּם דֶּקֶל וְשׁוּם שְׁפֵל צַמֶּרֶת,

בַּחוֹף אֵין מָקוֹם לְסִכָּה,

חָתַכְנוּ מִשָּׁם זֹאת אוֹמֶרֶת,

וְאֵין תָּכְנִית בִּי מוּצָקָה –

 

כִּמְעַט וְכִּמְעַט שֶׁוִּתַּרְנוּ,

כִּי אֵיךְ נִמְצָא כֵּיף יֵשׁ מֵאַין,

פִּתְאוֹם בַּזָוִית שֶׁל הָעַין,

נִגְלָה לָנוּ נֵס וְעָצַרְנוּ –

 

בִּן רֶגַע הִשַּלְנוּ בִּגְדֵּינוּ,

טָבַלְנוּ בְּצֵל הָעֵצִים,

אֲנַחְנוּ וְכָל יְלָדֵינוּ,

וְעוֹד מִשְׁפָּחָה שֶׁל רוּסִים –

 

שָׂחִינוּ אוּלַי שְׁעָתַיִם,

הָיָה לָנוּ טוֹב שִׁגָּעוֹן,

מִפֹּה וּמִשָּׁם נִהְיָה שְׁתַּיִם וְגַם

יֵשׁ שְׁנֵי סְלוּלָרִיִּים לִטְעֹן –

 

בַּדֶּרֶך הַבַּיְתָה אֵצֶל אַבּוּ נִימֶר

פָּתַחְנוּ שֻׁלְחָן לְחַיֵּי מוֹת הַצִּימֶר,

וְכוֹס לִימוֹנָדָה נָפְלָה בּוּם נִשְׁבַּר

בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא יְשֵׁנִים בַּמִּדְבָּר.

ואם כבר יוצאים לקמפינג, או לפארק,

או לדשא מול הבית, או לשטיח בסלון,

שמיכת פיקניק חמודה היא משהו שכדאי לקחת –

היא אולי לא תגן מפני עקיצות יתושים או מפני החום,

אבל יש עליה ציורים מקסימים של בתיה קולטון,

והיא גדולה ונוחה וקלת משקל,

וזה לא מעט.

סימפלי גוד לשילב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2 Comments

  1. נטאלי
    4 חודשים ago

    כתבת מקסים.
    עשית חשק למצוא את הנס הזה בין העצים.

    • 4 חודשים ago

      תודה! אגלה לך בסוד: משמאל לכניסה לבית הקברות בקיבוץ כנרת יש שביל קטן שמוביל להסתעפות של הכנרת. משהו נהדר ושקט. אבל אל תתפתו לשבת בטוסיק חשוף על גדת המים כי נמלי האש חוגגות שם (-: