תפריט וחיפוש
חיים של אחרות – יעל רוזנוולד יניב

חיים של אחרות – יעל רוזנוולד יניב

יעל ואני הכרנו לפני עשר שנים,

כשהיא היתה עובדת מתחילה במשרד יחסי ציבור קטן,

שטיפל בבוטיק העיצוב לילדים "קרוסלה",

שבו אני שימשתי כמעצבת טקסטיל.

כל פגישה בינינו היתה אז חגיגה,

וגם כשכל אחת מאיתנו המשיכה בדרכה,

השיחות וההתכתבויות לא פסקו.

כשיעל הזמינה אותי אליה הביתה,

נכנסתי מיד לאוטו (טוב, לא מיד. קבענו שבועיים מראש) ונסעתי.

לחיפה.

"אני יעל, בת 41, כותבת תוכן בתחום האופנה, העיצוב והחיים היפים,

כותבת את היום-יום עבור עצמי (בינתיים).

אמא של שחר ונועם, צמד השראות-על בני 7, נשואה לדני, האיש המרתק בעולם".

"אנחנו גרים בחיפה היפה. עברנו לפני עשור, ולקח לי שמונה שנים ושני בתים,

עד להתאהבות והשייכות. למקום הנוכחי, AKA: הבית, עברנו לפני כמחצית השנה.

המקום האהוב עליי בבית הוא עשרים סנטימטר מדלת הכניסה,

כשהפנים פונות פנימה.

בכל פעם שאני פותחת את הדלת ועושה את הצעד הראשון,

בורח לי "שלום, בית!" מלא חדווה".

איזו מן אמא את, יעל?

"וואוו. שאלה קשוחה. הכי-הכי, אני חושבת, אני אמא אמפטית ומכבדת.

מתוך האמפטיה והכבוד, אני יכולה לנסות להסביר הרבה דברים,

לראות את העולם דרך העיניים שלהם.

אני אמא שמספרת סיפורים. כל דבר מזכיר לי משהו, ואז,

הסיפור שלי מזכיר להם משהו אחר, ואז אנחנו נכנסים ללופ של חפירה הדדית".

מה הכי כיף לכם לעשות ביחד?

"כאמור, חפירה הדדית.

כשאנחנו מנסים להיות יותר בריידי באנץ',

אנחנו הולכים לטייל בכל מיני יערות, עם מגדיר פרחים".

איזה מאכל את מכינה שהילדים אוהבים במיוחד?

"פנקייקים ולחמניות גבינה, בקרב ראש-בראש צמוד מאד".

איך נראים הבקרים אצלכם בבית? 

"בבקרים, כל המגניבות שלי מתאדה, ובמקומה יוצאת איזו מעצבנת עם שעון,

שחוזרת כמו מנטרה על "לצחצח שיניים" ו"יאללה, להתלבש!".

אבל אחרי שהאצבעות שלי קיבלו את ליטרת ההקלדה היומית שלהן,

הכל רגוע יותר, ואני מבטיחה לעצמי שמחר, הו מחר, יהיה באמת יום אחר".

והמשך היום? 

"כשאני מקבלת את פניהם אחר הצהריים כולי חיוכים וגעגועים.

הם מבקשים ומקבלים ארוחת ארבע וקצת זמן מסכים.

אחר כך, משחק רגוע. אחר כך, קצת פניות תובעניות לרשות השופטת שהיא אני.

אחר כך, אולי קצת התגוששויות, אם יש זמן לפני ארוחת ערב.

למחרת בדיוק את אותו הדבר.

החיים שלנו לופים".

מה אתם עושים בסופי שבוע? 

"בשישי אחה"צ, מסורת משחקי קופסה.

שישי בערב מוקדש לסרט ביחד, כולל כל הגשעפט שמסביב.

בשבת, אם לא נוסעים לביקורים משפחתיים, חיפה מוקפת ביערות,

ויש ליד הבית שלנו מקום שנקרא "גבעת העזים" (גם אם אין שם כאלה),

שבו אנחנו מתעדכנים במצב הטבע העונתי".

את מרגישה שהאימהות שינתה אותך?

"האימהות אפשרה לי איחוד מרגש עם בת ה-6 הפנימית.

משמע, אני הרבה יותר בהלימה עם מה שאני.

לא ידעתי לפני כן שיש לי בפנים כל מיני אנקדוטות מחורזות על השגרה.

התברר שכן".

מה כיף לך בלהיות אמא? ומה מבאס, מתסכל, קשה? 

"כיף לי להקשיב לילדים שלי מסבירים את העולם.

כיף לי שהם חכמים ומצחיקים בטירוף.

מאידך, כל הקטע של גבולות לא בא לי בקלות.

אני צריכה להבין עמוקות את המטרה של משהו חינוכי כדי לתמוך בו.

לפעמים זה מתסכל ומבאס".

לעבוד מהבית מבחינתך זה יתרון או חיסרון? 

"יש מצבים בהם עבודה מהבית (או מבית הקפה הסמוך) יכולה להיות מעולה:

היעילות שלי בשיא, השקט מסביב לטובתי,

התנאים מדויקים למה שאני צריכה כרגע. אידיליה.

אני יכולה גם להחליט על עצמי. לארגן את לו"זי,

לפרגן זמן איכות עם ספר תחת הכותרת "איסוף השראות".

יש מצבים אחרים,

שהלבד הזה יכול לגרום למחשבות לנדוד לכיוונים כמו

"האם יתאים לי ג'קט אפור או קרדיגן ורדרד?".

ועוד לא דיברתי על הקטע הטריקי בעבודה מהבית,

של הזליגה לתוך שעות שלא נועדו לה".

יעל, תני המלצה לאיזה ספר, או סרט, או משחק לילדים. 

הילדים שלי נמצאים עכשיו בימי ראשית קריאה,

ולכן אני מחפשת עבורם כל הזמן טקסטים שמספרים סיפור שלם,

בכמות מילים שהם יכולים לצרוך.

"בועה על חוט" של יעל קלו מור הוא בדיוק כזה.

זו אסופה של שירים קצרים ונהדרים, מלווים באיורים מעולים.

כל שיר הוא עולם ומלואו, שגורם לילדים שלי לחייך מכל הלב".

משפט שאת חוזרת ואומרת לשחר ולנועם שוב ושוב?

"מה שתשימו ביקום, זה מה שתקבלו בחזרה". הכי עוגיית-מזל.

 

4 Comments

  1. גבי
    10 חודשים ago

    כתבה מקסימה.יעל מענינת והכותבת כתבה נפלא!

  2. שירי
    9 חודשים ago

    מקסים וכתוב מעניין! תודה רבה על השיתוף:-)