תפריט וחיפוש
אחת שתיים שלוש או צעד קטן לקטן חלק ב

אחת שתיים שלוש או צעד קטן לקטן חלק ב'.

הגיעה שעתן להינעל בדצמבר.
י

חיכיתי, עודדתי, התפעלתי, התרגשתי,
מחאתי כפיים, מחיתי דמעה,
צילמתי, תיעדתי, שיתפתי,
(אני חושדת שמדובר פה בילד פלא)-
והקטן למד ללכת.

נהדר!

ממשיכים.

בשלב הבא אני עוברת לחלק העליון של הגוף,
ומנסה להנחיל לו ידע בסיסי אך חשוב:
אחת שתיים שלוש- ידיים על הראש!!
אני מדגימה, סופרת לאט ובהדגשה עד שלוש, מנופפת ידיים באוויר,
שוב ושוב,
ומולי יושב תינוק בן שנה ורבע,
שנראה, בסך הכל, די משועשע מהמופע האידיוטי,
מסרב להפנים את המסר החינוכי,
ובטח גם שואל את עצמו האם אמא השתגעה לגמרי.
טוב, בסדר,
אתה יודע מה,
במקום ידיים על הראש – שיהיה כובע.

אין תגובות