אופנהאמאחיים של אחרותעיצוב

חיים של אחרות – שרון ליבנה מורגנשטרן

יולי 11, 2018 0 תגובות

מיד אחרי שעלה הפוסט הראשון של "חיים של אחרות",

התקשרה אלי שרון ס', חברה מטבעון,

ואמרה לי:

"את חייבת חייבת חייבת לצלם את שרון מורגנשטרן!"

ושלחה לי את הטלפון שלה.

אני, עם שרונה לא מתווכחת,

וגם סומכת על הטעם של בחברות,

אז התקשרתי לשרון, וקבענו להיפגש.

"אני שרון ליבנה מורגנשטרן, בת 45 ,מעצבת תיקי עור, ובעלת המותג nutopa.

נשואה לאבי, אמא של ליאם(20), מיה (16), יהונתן (12) ומיכאל (10).

אנחנו גרים באבן יהודה כבר 10 שנים, בבית ששיפצנו.

המקום האהוב עליי משתנה עם הזמן. עכשיו הוא פינת הטלויזיה בסלון.

הטלויזיה בסלון היא עניין חדש, ואני אוהבת שיש לנו פינה שבה כולם קרובים וביחד."

לפי החישוב שלי, היית אמא מאד צעירה…

"הפכתי להיות אמא בגיל 25.  לליאם הייתי יותר חברה מאשר אמא.

היום אני קודם כל אמא.

זה תהליך למידה של הרבה שנים והרבה ילדים.

פעם, כשנולד לי הילד השלישי, שאלתי חברה איך יהיה לי מקום בלב לאהוב עוד ילד.

היא אמרה לי שהלב לא מתחלק למספר הילדים ,וציירה לי לב שמתרחב ומתרחב עם כל ילד,

וזה בדיוק מה שאני מרגישה. האמהות פתחה לי את הלב."

איך נראה אצלכם יום טיפוסי? 

"היום שלנו מאוד עמוס. אני קמה בשש וחצי, מכינה בערך 8 סנדוויצ'ים, ירקות ופירות,

קצת כביסה, וטיולים עם הכלבות.

לפעמים בשעה שמונה ,אני לא מאמינה שכבר הספקתי את כל מה שעשיתי עד אותו רגע.

הילדים כבר גדולים,אבל עדיין יש מלא פעילויות של חוגים, מסיבות, בית ספר.

בגלל זה אני אוהבת את החופש – שיש בו הפוגה. הכל יותר באיזי."

וסופי השבוע שלכם?

"זמן מנוחה. אנחנו ביתיים."

עבודה מהבית. יתרון או חסרון?

"כמו כל דבר, יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות.

היתרון הוא שאני נוכחת. הילדים חוזרים מבית הספר, אנחנו אוכלים יחד,

והם מספרים איך עבר עליהם היום. בזמן אמת.

וזה גם החיסרון. בימים של יצירה, אני צריכה רצף של שקט,

ולפעמים הרעש מסביב של חברים, מריבות, מסיבות מפריע לי.

אבל אני אדם של בית ומשפחה, ואני לא חושבת שיכולתי לעשות את זה אחרת."

בתור אמא בעלת ניסיון, יש לך טיפ לאמהות צעירות?

"לדעת שאת פירות האמהות רואים אחרי הרבה שנים, כשהילדים גדולים.

ושכל מה שאנחנו עושות כשהם קטנים, נטמע,

גם אם אנחנו לא רואות את זה באותו רגע.

פתאום יש לך ילדים גדולים, עצמאיים, שמחים,

ואת יכולה לזהות בהם את כל הרגעים שלא וויתרת להם כשהיה להם קשה,

כשחיבקת אותם אותם ואמרת שהכל יהיה בסדר עם חיוך, גם כשהלב שלך התכווץ איתם,

גם כשהכרחת אותם לקבל חיבוק, גם כשהם העיפו את היד, כי זה פדיחה.

זה שווה את המאמץ, והתוצאות מדהימות. צריך רק סבלנות."

ולאמהות אחרות, גם כאלה שאינן חדשות בתחום? 

"לכתוב בסוף החופש הגדול על פתק מה אני מאחלת לעצמי לשנה הבאה,

ללכת לים ולהשיט אותו אל האינסוף."

http://nutopa.com/

 

הוספת תגובה

אולי תאהבי גם...

דברים טובים

מגיעים במייל למי שנרשמת לניוזלטר של בננהמאמא...

הרשמי לעדכוני הבלוג 

תודה! הרישום עבר בהצלחה